שימור קרקע הוא שם כולל למגוון של פרקטיקות אגרוטכנית שבהיקפים גדולים, יכולות להפחית את הנגר הכולל היוצא מהשטח החקלאי. על קבוצה זו נמנה אי פליחה של שטחי גד"ש, עיבוד לאורך קווי גובה, מחזורי זרעים ועוד. התאמת ממשק שימור הקרקע נעשה יחד עם החקלאי, תוך התאמת הממשק לסוג הגידול ואופי העיבוד.
שילוב הממשק המשמר בהיקפים גדולים מסייע בהפחתת הנגר היוצא מהשטח החקלאי על ידי הגברת החילחול והארכת קווי הזרימה. פעולות אלו מסייעות בהפחתת סחיפת הקרקע בשטחים החקלאיים, וכפועל יוצא מכך מפחית את נפחי הסחף המגיעים לנחלים. סחף המגיע לנחלים מקטין את כושר ההולכה ומוביל להצפות במקומות לא רצויים ואף עלול להאיץ את קצב השקעת הסחף באתרי וויסות ובכך להפחית את היעילות ההידראולית שלהם. פינוי הסחף מנחלים ומאתרי הוויסות כרוך במשאבים רבים ומוביל לפגיעה במערכת האקולוגית ובשטח החקלאי המוצף בדו שימוש.
