מסמך המדיניות לניהול נגר עירוני, מקודם ע"י האגף לתכנון ארצי של מנהל התכנון לנוכח ההצפות הרבות המתרחשות בשטחים העירוניים. נזקי ההצפות השכיחים יותר הם פגיעות ברכוש, בתשתיות ובפעילות העירונית השוטפת, ולכשעצמם, מוערכים במאות מיליונים עד מליארדי שקלים. נזקי ההצפות שחוותה ישראל בשנים האחרונות הביאו גם לפגיעות בנפש.
סוגיית ההצפות בשטחים המבונים במדינת ישראל צפויה להקצין מדי שנה, הן בשל תוספת הבינוי הצפויה בשטחי המדינה, שתפחית את השטחים הפתוחים המחלחלים והן בשל שינויי האקלים המשנים את משטר הגשמים.
הפתרון לבעיה הוא ניהול הנגר. ניהול הנגר נמצא בעשור האחרון במוקד העשייה בעולם התכנון המערבי ובמחקר האקדמי. משמעות ניהול נגר היא איסוף ושימוש במי הנגר כמה שיותר קרוב למקור היווצרותם, זאת ע"י שימוש ושילוב בין מגוון כלים נופיים והנדסיים להולכה, השהייה, איגום, חלחול והחדרה – על מנת לצמצם למינימום את הוצאת הנגר מחוץ לשטח התכנית.
צוות עריכת המסמך כולל אנשי מקצוע מתחום התכנון, ההידרולוגיה, הכלכלה ואדריכלות הנוף. הליך עריכת המסמך כלל מתחילתו שיתוף פעולה רחב עם מחוזות מנהל התכנון, משרדי ממשלה, גופים מקצועיים, השלטון המקומי, אקדמיה ובעלי מקצוע שונים מתחומי התכנון, ההידרולוגיה והניקוז, הנוף, הקרקע, הסביבה ועוד.
במסגרת העבודה התקיימו ישיבות עבודה וכן מפגשים רחבים עם בעלי העניין השונים בהם הוצגה התקדמות העבודה, והתקבלו הערות ורעיונות שונים.
כמהלך מקביל ועל מנת להביא ליישום מדיניות המסמך, מקודם תיקון 8 להוראות פרק המים בתמ"א 1 המעדכן בעיקר את הסעיף העוסק בניהול וניצול מיטבי של הנגר העירוני וכן מקודם עדכון לנספח ב' 4 בתמ"א 1 העוסק בהנחיות להכנת מסמך ניהול נגר, כך שיתאימו לעקרונות המדיניות של מסמך זה.
מסמך זה אף מהווה מהלך משלים לתכניות נוספות המקודמות במינהל התכנון העוסקות במתן פתרונות לניהול סיכוני שיטפונות ובאמצעים לניהול נגר בראיה אגנית, מתכללת וצופת פני העתיד.
הנושא נדון במועצה הארצית ב-06.04.2021. המועצה ברכה על המהלך, והחליטה לאמץ את מסמך.
באוגוסט 2023 שינוי 8 לתמ"א 1 אושר ע"י הממשלה.
אמצעי ניהול הנגר הכי יעילים מתבססים על תכנון מוקדם, ובפרט יישום אמצעים מבוססי טופוגרפיה בשצ"פים.
התועלות ברמה מקומית ולאומית גבוהות מאוד, וצפויות להאמיר.
שימושים משניים למים (גינון, טבע עירוני וכו) משפרים מאוד את היעילות הכלכלית.
בבחינת עלויות השוואתית שמרנית במודל תל השומר (ראה מקרה בוחן), מדובר בתוספת של 1.4% לעלות של הקמת יח"ד בפריסה שנתית, ושל 0.6% להשקעה בהקמת יח"ד.
שילוב אמצעים במרחב פרטי וציבורי מאזן בין זמינות, מימון וסיכונים, באמצעות הטלת אחריות על שחקנים חדשים (מגורים, מסחר ותעסוקה, תעשייה, מבני ציבור), הן להשקעה והן לחידוש ותחזוקה.
חשוב לייצר מנגנוני רגולציה ובקרה, בפרט על התחזוקה השנתית.
מיד עם אימוץ המסמך על ידי המועצה הארצית לתכנון ובנייה, חברו מנהל התכנון, משרד החקלאות ופיתוח הכפר ואגמא, המרכז לאגני היקוות ונחלים, למהלך משותף לביצוע הטמעה יעילה של המדיניות בקרב כלל קהלי היעד הרלוונטים, ממסודות התכנון ועד אנשי התפעול והתחזוקה.
תכנית ההטמעה כוללת מגוון פעולות כגון הקמת אתר זה, ימי עיון וסדנאות יישומיות בהתאמה לקהלי היעד השונים, וובינרים, סיורים ותכנית מדידה והערכה אשר תסייע לצוות למדוד את יעילות פעולות ההטמעה ולהשתפר תוך כדי תנועה. ניתן להתעדכן באירועים מקצועיים באתר של אגמא agma.org.il
רחלי קולסקי – מנהלת אגף מים, קרקע ומוסדות ציבור לאומיים,מנהל התכנון
פיאנה קרנץ – אגף מים, קרקע ומוסדות ציבור לאומיים, מנהל התכנון
עידית בן בסט – מתכננת ערים, יועצת למנהל התכנון
ירון גלר – הידרולוג, 'ירון גלר הנדסה וניהול משאב מים בע"מ"
גלעד ספיר – הידרולוג, חברת MED DHV
טלי וקסלר – אדריכלית נוף, 'נחלת הכלל'
מיכל גרוסמן – כלכלנית, חברת AVIV AMCG
עו"ד ליטל הילמן – יועצת משפטית, יועמת משפטית מנהל התכנון
אורי גת, מנהל התכנון
ד"ר בן בלק, עמית ממשק, מנהל התכנון
קרדיט צילום ועריכה מקצועית: ד"ר יעל גרוונלד
** התוכן באתר ממבוסס על מסמך הטיוטא של המדיניות לניהול נגר עירוני מאוגוסט 2021. התוכן מתעדכן בהתאם לעדכון מסמכי הטיוטא**
לחצו להורדת מסמך המדיניות המלא