ניהול הנגר העירוני בישראל
חיפוש לפי עולמות תוכן
ניהול נגר עילי
שטח עירוני
שטח פתוח וחקלאי
צמצום נזקי הצפה
איגום
מאגר ויסות והשהיה
שיקום נחלים
הסדרת תשתיות
מקור ואיכות המים
שיקום אקו-הידרולוגי

תכנון כוללני – עירוני

על מנת להטמיע את מדיניות ניהול הנגר בהליך התכנון ובפרט בתכנון המפורט, יש לתת את הדעת להיבט ניהול נגר כבר משלבי התכנון הראשונים, בהליך אינטגרטיבי של צוות התכנון, תוך דינמיקה והזנה הדדית. המטרה במסגרת עבודה זו היא לייצר תכנון מותאם לתנאי השטח ולטיפול ביעד נגר כמותי. בהליך המוצע, יקבע השלד התכנוני ומערך ייעודי הקרקע והשטחים הפתוחים, בין היתר, על בסיס המאפיינים ההידרולוגים והניקוזים של השטח, מתוך תפישה של מיצוי פוטנציאל ניהול הנגר בתחום התכנית, דרך ניהול עיקר הנגר, ככל האפשר, באמצעים נופיים רכים, בשילוב עם אמצעים הנדסיים. 

בעתיד, ככל שתקודמנה התכניות האגניות/ עירוניות/ והנספחים של התכניות הכוללניות, עריכת תכניות מפורטות תתאפשר גזירה והתכתבות עימן של נספחי ניהול הנגר . אולם, מאחר שאלו עדיין חסרים במקרים רבים, ועל מנת לקדם שינוי ממשי, הוחלט לפעול כבר עכשיו במתן הנחיות ארציות מחייבות לניהול נגר בתכניות. כאשר יקודם ויאומץ התכנון האגני והעירוני במוסדות התכנון, הוא ישמש כמסמך מנחה ומלווה לתכנון המפורט.

תכנית אב עירונית לניקוז ולניהול נגר

מטרת תכנית האב העירונית היא להתוות תפישה ומדיניות כוללת לניהול נגר ברשות המקומית, והיא נגזרת, ואף משלימה את התכנון האגני. על התכנית לכלול עריכה והנגשת נתונים; יצירת כלי עבודה חכמים; קביעת הנחיות תהליכיות וכמותיות לעריכת תכניות והיתרי בניה. וכן לגיבוש תכנית עבודה לרשות. להלן הצעה עקרונית להכנת תכנית אב עירונית,  לפי שלבי עבודה: 

1. מיפוי – יצירת בסיס מידע גאוגרפי (ממ"גי) נגיש, שיכלול את הנתונים הבאים :

נתוני השטח:  טופוגרפיה, תתי אגני ניקוז, ערוצי זרימה קיימים והיסטוריים, מוצאי ניקוז, שקעים אבסולוטיים, אזורי הצפה ואזורים בעלי היסטוריית הצפות, שכבת קרקע עליונה (Top Soil), חתך קרקע אזורי, קידוחי מי שתייה ורדיוסי מגן, מפלס מי תהום, קרקע מזוהמת או חשודה כמזוהמת, מקווי מים ובתי גידול לחים ואזורים רגישים להצפות.

תשתיות: מיפוי מערכות ותשתיות ניקוז ותיעול וניהול נגר קיימות, שיכלול את הנתונים הרלוונטיים לגבי האלמנטים השונים, לרבות צינורות, שוחות וקולטנים. ברשויות רבות ישנו חוסר במידע כולל על מערכות התיעול, ולכן משימה זו יכולה להיות מורכבת. במצבים   של פערי מידע, מומלץ להוציא צוותי מדידה לשטח להשלמת הנתונים.

תכנון קיים ומאושר: מיפוי ייעודי קרקע וסוגי תכסיות קיימות ומתוכננות.

2. זיקות מרחביות עם אגן הניקוז – השתלבות עם אגן הניקוז והגדרת ספיקות תכן בעורקי הניקוז המקומיים, לפי ספיקות התכן של המוצאים, כפי שהוגדרו בתכנית האב האגנית. ככל שלא נעשתה תכנית אב אגנית או שאינה עדכנית, יש לחשב את ספיקות התכן של עורקי הניקוז לפי כושר ההולכה הקיים של מוצא הניקוז. ככל שספיקת התכן שנקבעה גבוהה מיכולת המוצא הקיים, יש לתאם זאת עם רשות הניקוז, על מנת להבטיח את יכולת הקליטה של הערוץ באגן.

3. קביעת אירועי תכן של גשם: אירועי הגשם הם הבסיס לתכנון ניהול הנגר העירוני ולתכנון המפורט. אירוע תכן סינתטי אחד קיים בבסיס הנתונים של עוצמות הגשם המפורסם (נספח מס' 2 במסמך: בסיס נתוני עוצמות גשם לתכנון בישראל) אירועים נוספים יש לבנות מתוך אירועים היסטוריים ידועים, שנמדדו בתחנות רציפות ברחבי העיר.

4. בניית מודל: בניית מודל ממוחשב של מערכת ניהול הנגר העירונית שיכלול את נתוני המיפוי הרלוונטיים. יש להשתמש בתוכנה שמקבילה חישובית למודל EPA SWMM, שימוש בשיטה הרציונלית אינו מומלץ לתכניות אב מקומיות .

5. הרצת מודל: לפי אירועי גשם בהסתברויות שונות ותרחישים שונים, סינטטיים ומדודים.

6. מיפוי אזורי סיכון: לפי תוצאות המודל, יש ליצור שכבת ממ"ג של אזורי הסיכון להצפות ותכלול, בין היתר, את המרכיבים הבאים:

א. שקעים האבסולוטיים

ב. אזורים בעלי היסטוריית הצפות – ממקורות דיווחי מוקד עירוני, ככל שהמידע הקיים חלקי ולא מאפשראת בניית השכבה, יש להמליץ בפני הרשות המקומית להסדיר זאת 

ג. פשטי הצפה בנחלים מתוך תכניות האב האגניות

ד. סימון פשטי הצפה עירוניים לפי תוצאות המודל, בתוספת מרכיב דו ממדי לזרימה על פני השטח, וקביעת רום ההצפה

ה. איחוד המידע לעיל לשכבת אזורי סיכון

ו. מיפוי חניונים תת קרקעיים וחניונים בסיכון, לרבות רום מפתן הכניסה לחניון

ז. ניתן לסווג את שטחי הסיכון להצפות,ככלי לתעדוף השקעות ולבקרה על תכניות פיתוח עתידיות. דוגמא לסיווג שכזה המדרג קטגוריות של חומרת ההצפה (מהירות זרימה, עומק הצפה), נקבעו בתקן האוסטרלי, Management Guideline Flood Hazard, Australian Institute For Disaster Resilience .

7. קביעת ספיקות תכן במערכת התיעול העירונית: בהתאם לספיקות שנקבעו למוצאי הניקוז העירוניים בתכנית האגנית, יש לגזור ספיקות תכן לעורקי הניקוז בעיר, ע"פ גודל האגן הרלוונטי והשטח הבנוי בו. ניתן ומומלץ להשתמש במודל שנבנה לצורך זה. 

8. איתור שטחים לניהול נגר: על בסיס המודל ולאור הנתונים שנאספו, זיהוי השטחים הפוטנציאלים לניהול נגר ברמה מרחבית, כגון שצ"פים, צדי דרכים, כיכרות עירוניות, מבני ציבור וכד'. 

9. בחינת חלופות: עריכת תכנון עקרוני לחלופות ניהול נגר במרחב ובחינתן במודל

10. בחירה ותכנון חלופה נבחרת: תכנון כללי של החלופה הנבחרת שתכלול תשתיות ואמצעים מרחביים לניקוז ולניהול נגר, לרבות אומדן כלכלי, פרטי פרויקט ותעדוף משוקלל של פרויקטים כך שיהוו בסיס להכנת תכנית עבודה לרשות המקומית

11. מדיניות והנחיות לתכנון מפורט ורישוי: הגדרת מדיניות מקומית לניהול נגר בתכנון, לרבות המלצות לאמצעים מותאמים למאפיינים המקומיים ולשימוש מושכל בשטחים קיימים, פתוחים ובנויים, לטובת ניהול נגר. בנוסף, קביעת יעדים כמותיים לניהול נגר ולספיקות יוצאות והנחיות לניהול נגר בתתי האגנים (או בכל חלוקה לתת שטח שתמצא לנכון), על בסיס הגדרת ספיקות התכן במערכת העירונית, וביחס למאפייני האגן הבינוי ושימושי הקרקע. יעדי ניהול הנגר והספיקה היוצאת יהיו בהתייחס ליעדים ולהוראות תמ"א 1, ובסמכותם לעדכן אותם, ככל הנדרש, בהתאם להוראות התמ"א. 

תכנית כוללנית / מתאר

התכנית הכוללנית, מתוקף הגדרת חזון ומטרות, מייצרת מסגרת תכנונית כוללת ליישוב, ומתווה הנחיות והוראות לתכניות מקומיות ומפורטות שיצאו מכוחה. הליך התכנון הכוללני מורכב מניתוחים מגוונים ולימוד מקיף של היישוב, ועל האתגרים וההזדמנויות הצפונים לו. בהתאם לכך, תכנית זו היא הזדמנות לקביעת מסגרת תכנונית מקצועית ועדכנית גם לנושא ניהול הנגר.

תכנית אב עירונית לניהול נגר ונספח ניהול נגר בתכנית כוללנית, מקיימים חפיפה מסוימת, שכן הם מתייחסים לניהול נגר ברמה העירונית. השוני הוא, שהראשונה היא מסמך ייעודי לניהול נגר שמנחה תכניות ופרויקטים, היא אינה סטטוטורית וקיימות מעטות ממנה בישראל. מאידך השני, נערך במקביל לעריכת תכנית כוללנית ומהווה חלק ממנה, והשפעתו מתבטאת במסמכי התכנית ובהנחיה לעריכת תכניות מפורטות.

בהליך העבודה על נספח ניהול הנגר בתכנית כוללנית יוגדרו החזון והמדיניות המקומית לנושא ניהול הנגר. תוצע מסגרת נתונים עדכנית ואיכותנית בתחומי ההידרולוגיה והקרקע המקומיים, לרבות מיפוי טופוגרפי עדכני, הכולל שקעים אבסולוטיים, פשטי ושטחי ההצפה. מיפוי תתי אגני הניקוז הראשיים, מיפוי שלד מערכת הניקוז הקיימת שיכלול תוואים ומוצאים וחישוב ספיקות התכן בהם. זיהוי האזורים שבסיכון להצפות, ואיתור שטחים ייעודיים משמעותיים לניהול נגר במרחב ולהעשרת מי תהום. מידע זה ישתלב בקבלת ההחלטות לגבי פריסת ייעודי הקרקע והשצ"פים, לטובת שימוש מושכל בשטחים הקיימים והחדשים לניהול נגר. כמו כן, מומלץ לקבוע יעדים לניהול נגר בתכנון המפורט, עבור כל תת אגן ו/או יעוד קרקע,  על מנת לבקר ולעמוד ביעדי הספיקה היוצאת שיוגדרו בתכניות האגניות. עוד מוצע לכלול בנספח אמצעים לניהול נגר, המותאמים להוראות ומדיניות התכנית ולרוח ותנאי המקום, שיעמוד לרשות המתכננים ובודקי התכניות.

דגשים לתכנון כוללני

  • חשוב להדגיש את הזיקה והמחויבת בין נספח ניהול הנגר להוראות התכנית הכוללנית שתכתיב את התכנון המפורט, שכן, אם היא לא מתקיימת כראוי, ביטוי הנספח, מסקנותיו והשימוש בו, יתממשו באופן חלקי בלבד, אם בכלל.
  • חשוב לשנות את השיח. על מנת להטמיע היבטי ניהול נגר כבר בתכנון הראשוני – מומלץ לעלות את נושא ניהול הנגר ואת ההתייחסות אנשי המקצוע הרלוונטיים (הידרולוג, אדריכל נוף) עוד במפגשי טרום התכנון (פרה רולינג). על מוסד התכנון להתוות שאלות לגבי בניית שלד התכנית, מערך הניקוז הטבעי ותבנית ייעודי ושימושי הקרקע, בהתייחס להיבטי ניהול הנגר, וכן, לאופן השילוב של בסיסי הנתונים והמסקנות של נספח ניהול הנגר ויעד ניהול הנגר במסמכי התכנית המחייבים.
דילוג לתוכן