ניהול הנגר העירוני בישראל
חיפוש לפי עולמות תוכן
ניהול נגר עילי
שטח עירוני
שטח פתוח וחקלאי
צמצום נזקי הצפה
איגום
מאגר ויסות והשהיה
שיקום נחלים
הסדרת תשתיות
מקור ואיכות המים
שיקום אקו-הידרולוגי

תכנון שכונתי – מפורט

התכנית המפורטת קובעת את המסגרת התכנונית של השטח ברמת פירוט שתאפשר הוצאת היתר בניה. עדכון תמ"א 1 מציב לתכנית המפורטת שני יעדים בהקשר הנגר; הראשון הוא יעד נפח נגר אותו יש לנהל בשטח התכנית, והשני הוא יעד למניעת הצפות. על נספח ניהול הנגר שנערך עבור התכנית, לספק את מלוא המידע המקצועי הנדרש, בכדי לאפשר תכנון וקבלת החלטות מיטבית בנוגע לניהול הנגר.  בכדי לאפשר יעילות ותוצאות מיטביות, נדרשת עבור הליך התכנון עבודה מסונכרנת עם עריכת הנספח.

ברור כי הליך התכנון הינו הליך מורכב, ובהתאם לכך הנחיות התכנון להלן מכוונות למהלך ועקרונות ניהול נגר, שיש לקחת בחשבון כחלק ממערך השיקולים הכולל בהליך התכנון המפורט. 

תכנון אדריכלי-נופי כבסיס למיצוי פוטנציאל ניהול הנגר בשטח המתוכנן. 

יש לשאוף לתכנן את מערך השטחים הפתוחים באופן שיאפשר עמידה ביעד ניהול הנגר של התכנית, ובאמצעות הטמעה מושכלת ויעילה של אמצעי ניהול נגר נופיים מבוססי טבע, בשילוב עם אמצעים הנדסיים משלימים. בהתאם לכך, על תפישת ניהול הנגר בתכנית לשלב בין פריסת השטחים הפתוחים. לבין עיצוב השטח תוך הטמעת אמצעי ניהול הנגר עצמם, באופן שיצור חשיבה תכנונית קוהרנטית. ביטוי לתפישה זו יופיע הן בתשריט התכנית, בהיבט של פריסת השטחים הפתוחים, והן בנספחי ניהול הנגר והנוף, שיתוכננו באופן המשלים זה את זה, ניתן גם להשתמש בנספח הבינוי ובהוראות התכנית, לפי עניין, דרך פירוט עקרונות תכנון ואמצעי ניהול הנגר עצמם. כמו כן, פריסת התכסית מכתיבה את פריסת השטחים הפתוחים, ולהיפך, ובכך מתאפשר דיאלוג בין המתכנן למוסד התכנון, באמצעותו ניתן לוודא כי נבחנו ושולבו שיקולי ניהול נגר בתכנית מתחילתה.

לניהול הנגר בשטחים הפתוחים פוטנציאל ויתרונות גדולים על פני השטח המבונה. פריסת השטחים הפתוחים שבבסיסה עומדת תפישת ניהול נגר, מאפשרת ניהול נגר בהיקף משמעותי, דרך אמצעים נופיים ופתרונות מבוססי טבע, שהינם חסכוניים משמעותית, עמידים יותר לאורך זמן, דורשים תחזוקה מינימלית וכן בעלי יתרונות נלווים בשימור וחיזוק המערכת האקולוגית. מעבר לכך, הטמעת אמצעים נופיים בשטחים הפתוחים, מהווה ניצול מיטבי של שימושי הקרקע המתוכננים, ומאפשרת גם גמישות בבחירת אמצעים משלימים לניהול נגר.

מיקום השטחים הפתוחים כעיקרון המוביל, מאפשר את תפקודם כשטחים ייעודיים לקליטה ולטיפול בנגר הנוצר בסביבתם, וזאת בנוסף לתפקודם העיקרי כשטח לרשות הציבור ולרווחתו. על מנת להבטיח את המשך התפקוד של שטחים אלה לניהול נגר, קיימת הגדרה סטטוטורית במבא״ת של 'שטח לניהול נגר'

על תכנון מערך השטחים הפתוחים להתבסס על תפישה מערכתית תפקודית כוללת, שתעשה דרך ביצוע הערכות נגר ראשוניות ובחינת חלופות תכנון עקרוניות, לרבות בחינה ושילוב אמצעים מותאמים למקום, לטובת ניהול הנגר. מיקום השטחים הפתוחים ייקבע לאור עקרונות כגון ׳תפיסת׳ הנגר בנקודה הקרובה ביותר למקום היווצרותו, ויושתת על בסיס: הטופוגרפיה של השטח; העדפת שטחים בעלי כושר חלחול גבוה; התווית השטח הפתוח לאורך ערוצי זרימה טבעיים; פיזור שטחים פתוחים בהיררכיות שונות בתכנית; ובפרט, מיקום שטח פתוח של גנים ציבוריים, כיכרות, איי תנועה ועוד, סביב הנקודות הנמוכות בתכנית.

תהליך הטמעת ניהול מי נגר בתכניות מפורטות

עקרונות לניהול נגר בהליך התכנון המפורט

לתכנון מערך השטחים הפתוחים בתכנית משקל משמעותי בקידום פוטנציאל ניהול נגר באמצעות פתרונות נופיים מבוססי טבע. להלן העקרונות שמומלץ לשקול בשלב התכנון הנופי וקביעת מערך השטים הפתוחים ותפישת מדיניות ניהול הנגר.

1. מיקום שטחים פתוחים באזורים הנמוכים בתכנית

2. שילוב שטחים פתוחים לאורך ערוצי זרימה קיימים

 

שילוב שטחים פתוחים עם ערוצי זרימה קיימים – בדוגמא שימור נחל יתיר וערוצי הזרימה המשניים כשטחים פתוחים מאפשר ניהול נגר של זרימה שיטפונית ומונע הצפות. (תכנית מס׳ 625-0711564, שכונת אלמטלה, תל שבע)

3. שילוב שטח פתוח בכל מבנן 

שילוב שטח פתוח בכל מבנן – בדוגמא שילוב שטח פתוח (ציבורי או פרטי) נמוך מסביבתו בכל בלוק, מאפשר השהייה של מי הנגר במבנן, לפני הפניה שלהם למערכת העירונית. (תכנית מס׳ 415-0838573, מתחם יוספטל, רמלה)

4. רצף והמשכיות

רצף והמשכיות – בדוגמא, מיקום שטח פתוח אורכי גדול במרכז התכנית והרחבת השטח הפתוח במערבה, וזאת בהתאמה לטופוגרפי במתחם, מאפשר ניהול מי נגר בשטחים הפתוחים, בנוסף לצמצום עבודות עפר וקירות תמך. (תכנית מס׳ 507-0523845, מתחם אח״י דקר, תל-אביב)

חובת הגשת נספח ניהול נגר בתכנית ויישום אמצעי ניהול הנגר בהיתר  

ישנה הבחנה בין שלוש קטגוריות של תכניות, לעניין חובת הגשת נספח ניהול הנגר, והטמעת אמצעי ניהול הנגר בהיתר הבניה שיצא מכוח התכנית: 

  1. תכניות גדולות (מעל 5 דונם): מחויבת בהגשת נספח ניהול נגר. אמצעי ניהול הנגר ייקבעו בהתאם להמלצות הנספח ויוטמעו במסמכי התכנית. הצגה ופירוט האמצעים יעשו בדומה לתכנית בינונית.  
  2. תכניות קטנות (עד 1 דונם) ובינוניות (1-5 דונם), מחויבות בניהול יעד נגר אך אינן נדרשות לנספח ניהול נגר. לפירוט ראו פרק תכנון ברמת המגרש.

עמידה ביעד מניעת הצפות לפי שימושי הקרקע

  1. התיקון המוצע העמיד יעד נוסף בפני תכנית מפורטת, הוא יעד מניעת הצפות לפי תקופות חזרה. אופן יישום יעד מניעת ההצפות נחלק לשניים:
  • ברחובות וכבישים עירוניים, נדרש לבצע לגביהם חישובים להוכחת עמידה ביעד (ראו איור).
  • שאר ייעודי הקרקע, (רובם), ניתן להסתמך על מידע קיים ולא נדרש לבצע חישוב.

2. בשימושי הקרקע של רחובות וכבישים עירוניים, התכנית נדרשת להוכיח עמידה בשני קריטריונים. להלן:

  • מערכת התיעול, ללא התחשבות בהקטנת הספיקות כתוצאה מיישום מערכות ניהול נגר,  תתוכנן למניעת הצפות מאירועי גשם בתדירות של 1:5 שנים. הצפה תחשב היערמות מים מעבר לצנרת התיעול. 
  • מערכת התיעול, עם התחשבות בהקטנת הספיקות כתוצאה מיישום מערכות ניהול נגר, תתוכנן למניעת הצפות מאירועי גשם בתדירות של 1:20 שנים. הצפה תחשב כהיערמות מים מעבר לאבני השפה של הכביש. 

בשאר ייעודי הקרקע, חישוב עמידה ביעדים הקבועים יתבסס על נתונים של פשטי ורומי הצפה מתכניות ניקוז וניהול נגר אגניות ועירוניות. ככל שאין נתונים זמינים, נדרש לבצע את החישוב רק במקרים בו מוצעת בניה בתת הקרקע, בתחום שקע אבסולוטי / פשט הצפה/  אזור בו התרחשו הצפות. לחילופין, וככל שלא מדובר בתחום פשט הצפה, ניתן להימנע מהחישוב כאמור, ע"י תכנון מערכת תיעול לתקופת חזרה של 1:100.

דוגמא ליישום יעדי מניעת הצפות ברחובות ובכבישים העירוניים, כך שמערכת התיעול לבדה, ללא התחשבות במנגנוני ניהול נגר עומדת ביעד של 1:5, ואילו מערכת התיעול המשולבת עם מנגנוני ניהול נגר עומדים ביעד של 1:20.

התחדשות עירונית

מדיניות ניהול הנגר המוצעת קוראת ותומכת בתכנון מושכל של השטח, על מנת למקסם את הפוטנציאל של התכנית לניהול נגר באמצעים נופיים רכים בשילוב אמצעים הנדסיים. בניגוד לתכנון שטח חדש, בהתחדשות עירונית ישנן מגבלות תכנוניות הנובעות מהצורך להשתלב במרקם הקיים, בעל גמישות מוגבלת בכל הקשור למיקום ייעודי הקרקע ובפרט שצ"פים. בהתאם לכך, אופן תכנון ניהול הנגר בתכנית זו שונה, ויכול להיות מורכב יותר. יחד עם זאת, יכול להיות משמעותי יותר, שכן יש לו פוטנציאל ואפשרות לשיפור מצב שטח הקיים, שלעיתים יכול לסבול מהצפות ונזקי נגר חמורים. להלן עקרונות מנחים לתכנון ניהול נגר בהליכי התחדשות עירונית:

  1. מאפייני הצפות וניקוז בשטח הבנוי: בהתחדשות עירונית ישנה חשיבות גדולה לבחינת היסטוריית ההצפות ומאפייני הניקוז של השטח הקיים, על מנת להשתמש בתכנית כדי לשפר את המצב הקיים ולמצער, למנוע את החמרתו.
  2. שיפור התכנון הקיים: תכנון ומיקום ייעודי הקרקע בהתאם לגמישות התכנונית, ולאור מאפייני השטח ההידרו-גיאולוגיים, על מנת למצות את פוטנציאל ניהול הנגר של התכנית.
  3. גמישות בקביעת יעד ניהול הנגר: לאור המאפיינים והמורכבות של הליכי התחדשות יש לבחון שימוש בסמכות מוסד התכנון להגדלה או הקטנה של יעד ניהול הנגר בתכנית, באופן מושכל ובראייה מרחבית. הבחינה תתייחס, בין היתר, להיקפי ההתחדשות העירונית, הצורך בעידוד הליכים אלו וחשיבות ניהול הנגר בתכניות, לטובת שיפור איכות התכנון והניקוז של השטח הקיים.
דילוג לתוכן