כחלק מתהליך ההטמעה של המדיניות לניהול נגר עירוני מתקיימים מגוון אירועים לאנשי ונשות מקצוע כגון וובינרים, ימי עיון, סדנאות וסיורים. פרטים נוספים ניתן לקבל באתר האירועים של אגמא agma.org.il
במהלך תהליך ההטמעה מתקיימים וובינרים מקצועיים בנושא ניהול נגר עירוני, חלקם השראה מהעולם וחלקם ממוקדים למסמך המדיניות.
בחלק זה תמצאו מגוון מקרי מבחן של פרויקטים אשר בכולם ישנה התייחסות משמעותית לנושא ניהול הנגר ומניעת הצפות.
בכל מקרה באים לידי ביטוי אמצעים שונים לניהול הנגר העירוני ומגוון היבטים נוספים כגון: תכנון, היבטים כלכליים, תחזוקה ועוד.
מוזמנים לעיין ואף להכיר ולהציע לנו פרויקטים נוספים אשר יכולים להוות מקרה מבחן ללמידה עבור אנשי ונשות מקצוע נוספים.
בהזדמנות זו נודה לכלל השותפים והכותבים של מקרי מבחן אלו על ההשקעה ושיתוף הידע
האם יש צפי מתי תיקון 8 לתמ"א 1 יכנס לתוקף ואז אוכל לדרוש ממתכננים ומיזמים לנהל את הנגר ע"פ המחשבון? ומה ניתן לעשות עד אישור החוק?
מסמך המדיניות לניהול נגר אומץ ע"י המועצה הארצית כבר באפריל 2021. תיקון 8 לתמ"א 1 שהוא הביטוי הסטטוטורי שלו הומלץ לאישור הממשלה ע"י המועצה הארצית והוא צפוי להגיע בקרוב לאישורה. עד שהתיקון יכנס לתוקף ניתן ורצוי להסביר ולשכנע את כל בעלי ההשפעה באמצעות האתר ועזרים נוספים לפעול לפי עקרונות המסמך. מנהל התכנון מעודד התייחסות לניהול הנגר כבר משלב תחילת התכנון והטמעת אמצעים לניהול נגר בתכניות.
שכבת חבורות הקרקע אשר אליה מפנה המחשבון שונה ממפת חבורות הקרקע של יואל דן שבה עשינו שימוש עד כה, גם מקדמי הנגר של הקרקעות שונים. מה מקור הנתונים, ובאיזה מקדם נגר להשתמש בחישובי המחשבון?
מקור מקדמי הנגר הוא במודלים של השירות ההידרולוגי ברשות המים. יש שתי סיבות לבחירה בנתונים אשר בטבלה החדשה:
1. הטבלאות הישנות, כולל זו של גרתי, לא התייחסו לקשר שבין כמות הגשם למקדם הנגר. מקדם הנגר, בכל קרקע שהיא, עולה ביחס ישר לכמות הגשם באירוע. לכן בכל המדריכים העדכניים בעולם טבלאות המקדמים מתייחסות או לכמות הגשם ישירות, או בעקיפין דרך ציון תקופת החזרה.
2. מניסיון שנצבר, מקדמים שנקבעים לפי סיווג קרקע כללי הם מספיק טובים ואין צורך להתייחס לסיווג המשני. לכן למען הפשטות, נקבעו מקדמים רק לפי הסיווג הכללי של הקרקע. גם כאן, אם מסתכלים על מדריכים מהעולם, רואים שסיווגי הקרקע הם כלליים, אפילו יותר מאשר בארץ. בארה"ב למשל, מקובל לסווג את הקרקעות רק ל-4 סוגים.
המפה של יואל דן הינה מפה ישנה ומתאימה באופן מוגבל לשימוש במחשבון. לכן אנחנו ממליצים להעדיף מידע מסקרי קרקע מקומיים. אם סוג הקרקע בתכנית הנדונה לא מופיע במחשבון, או שבעקבות סקר קרקע המתכנן סבור שהמקדם הוא שונה, ישנה אפשרות במחשבון לבחור סוג קרקע "אחר" ואז להכניס מקדם נגר ידנית.
תכנית תמיד מורכבת ממספר יעודים שונים. האם החישוב נעשה לכל סוג הייעוד בנפרד או לפי המחמיר ביותר?
החישוב נעשה לכל התכנית וכך גם העמידה ביעד. יש אזורים שניתן לנהל בהם יותר ויש אזורים שפחות ואפילו אזורים שבהם לא מנהלים בכלל, כל עוד התכנית כולה עומדת ביעד. נציין בנוסף כי עמידה ביעד מניעת הצפות הינו לייעודי קרקע, ולגביו התכנית נדרשת להוכיח שבכל ייעודי הקרקע שמציעה היא מונעת הצפות לפי תקופות החזרה שהתמ"א קובעת.
מה המדיניות לחלוקת מטלות ניהול נפח הנגר בין מטלות המגרשים הפרטיים לשטחים הציבוריים?
המדיניות היא שכל תכנית רשאית לקבוע לעצמה את החלוקה, בהתאם להנחיות של מוסד התכנון המקומי, על מנת שכל תכנית תוכל להתאים לעצמה את תמהיל האמצעים הנכון ביותר למאפיינים המקומיים. תמ"א 1 קובעת יעד ניהול נגר לכלל התכנית ומשאירה למתכננים חופש כיצד להגיע אליו. התמ"א מציגה מדרג רצוי של פריסת אמצעי ניהול נגר בתחום התכנית. יש לנהל את הנגר בשצ"פים ובפארקים תחילה. וכן לבחור באמצעים דלי תחזוקה ככל הניתן.
במידה ואני מכין נספח ניקוז תוכנית תב"ע כלשהי אשמח להבהרה על פי מה אני מחשב את כמות המים לניהול, ע"פ מעטפת הגשם לפי בסיסי הנתונים או ע"פ הכמות היומית במחשבון ניהול הנגר.
את נפח הנגר לניהול יש לחשב במחשבון.
את הנפח שיש לנהל בתכנית צריך לחשב בהתאם למעטפת הנפחים.
ב'סל הכלים' יש לינק למסמך המסביר את החישוב הנדרש במעטפת הנפחים.
מי צריך לחתום על מסמך ניהול נגר?
עורך המסמך, הידרולוג או יועץ ניקוז וכן עורך התכנית, אדריכל הנוף.
האם צריך לנהל את הנגר בכל הארץ באותה מידה?
לא. המחשבון מחלק את המדינה ל-19 איזורי גשם שונים. לכל איזור גשם מסד נתונים שונה ועל בסיסו נקבע יעד הנגר לניהול הייחודי לו. יתר על כן באגני ההיקוות המזרחיים אחוז ניהול הנגר הינו 20% הנתון מוטמע כבר במחשבון. זאת כיוון שבתחום הניקוז המזרחי יש פחות בעיות הצפה ולכן ניתן להשית שם דרישה פחותה לניהול נגר