ניהול הנגר העירוני בישראל
חיפוש לפי עולמות תוכן
ניהול נגר עילי
שטח עירוני
שטח פתוח וחקלאי
צמצום נזקי הצפה
איגום
מאגר ויסות והשהיה
שיקום נחלים
הסדרת תשתיות
מקור ואיכות המים
שיקום אקו-הידרולוגי

השהייה ואיגום

מאגר ויסות תת-קרקעי

הסבר כללי

התפקיד העיקרי של מאגר ויסות הוא להשהות נגר בעת אירוע הגשם, ולשחררו באופן מבוקר, תוך הקטנת ספיקת השיא. בנוסף, תלוי במאפייני הנגר והמקום, מאגר יכול לסייע בהעשרת מי תהום, אם ע"י השארת מקטע מחלחל בקרקעית המאגר או בשילוב קידוח החדרה.

יישומי המאגר מגוונים, ומשתנים לפי גודל המאגר ונפח ההשהייה, ובהתאם למיקום המאגר, אם מעל או מתחת לקרקע. ניתן לתכנן מאגר שהינו מיכל קטן, להשהיית נגר מגג מבנה בודד, שימוקם מעל / מתחת לקרקע, בחצר הבניין או בחנייה התת קרקעית. כמו כן, ניתן לתכנן מאגר למספר מבנים, לדוגמא, בשטח ציבורי פתוח – גינה או כיכר עירונית, שוב, מעל או מתחת לקרקע. בנוסף, ניתן לתכנן מאגרי איגום גדולים, ברמת השכונה או המרחב, מאגר כזה יכול גם להיות חנייה או מקלט תת קרקעיים, בתנאי לקיום מנגנון התראה לפינוי הרכבים או הציוד במקום. בתכנון וביצוע המאגר יש לתת את הדעת לבטיחות יסודות המבנה.

על מנת שנפח מאגר הוויסות ייספר לטובת עמידה ביעד ניהול הנגר, מומלץ לקבוע את שחרור המים המושהים בקצב של עד 25% מנפח המאגר בשעה, קרי, עד 4 שעות לשחרור המאגר כולו. שליטה בקצב שחרור המים יכולה להיעשות ע"י עיצוב חריר היציאה או ע"י גודל המשאבה המנקזת. כמו כן, יש לתכנן את המאגר גם עבור אירועים חריגים, ע"י הוספת מוצא שני בצורת מגלש או משאבה גדולה יותר.

שילוב בתכנית

ניתן לשלב מאגר על קרקעי פתוח באמצעות עיצוב טופוגרפיה ושיפועים בתחום מגרשי ספורט, גינות משחקים או כיכרות עירוניות, (ראו סעיף  ׳עיצוב טופוגרפיה ושיפועים׳, ו ׳כיכרות מים׳). באופן זה ניתן ליצור השהייה בעומק של כמה עשרות סנטימטרים מגוננים או מרוצפים, שיכולים לשמש כפשט הצפה באירועי קיצון. דרך נוספת לשילוב מאגר ויסות על קרקעי הינה באמצעות חיבור צמ״גים (צינור מי גשם) מהגגות והמרפסות למיכל, והוא יכול להיות משולב בפיתוח הנופי של השטח, אם בתחום ספסל ישיבה או אלמנט פיתוח אחר, אשר יאפשר את הטמעת המערכת תוך צמצום הפגיעה הנופית.

לעיתים, בעיקר במרקמים בנויים, אין ברירה אלא לבנות מאגר תת- קרקעי, בהתייחס לשיקולים של נפח המאגר מול שטח הקרקע שתופס. דרך אחת לכך היא שימוש במוצרים סטנדרטיים, בדרך כלל מפלסטיק, דוגמת  Drainboxes, או שיטות נוספות, שיתרונן בביצוע מהיר ונקי. מפאת מגבלת הגובה (2.5 מ') והעומס של אמצעים אלו, הם לא מתאימים במקומות המוגבלים בשטחם, או כאשר רוצים לבנות מעליהם. לטובת מאגרים גדולים יותר בתת הקרקע, ניתן להשתמש בבטון, שמגבלות הגובה אינן חלות עליו, ולכן ניתן לצמצם את שטחו. בנוסף, על מנת לצמצם את נפח ושטח המאגר, מומלץ להשתמש בו כחלק ממערך אמצעי ניהול נגר במרחב, לדוגמא, ע"י תכנון ההטייה למתקן הכניסה בהיסט מקרקעית התיעול.

יתרונות

  • מאגר הוא האמצעי האמין והיעיל ביותר, בשל הביטחון הרב שנותן בניהול נפחי נגר גדולים.
  • יתרונותיו וחסרונותיו של המאגר משתנים בהתאם ליישום שלו, בין שמדובר בשימוש משני של השהיית נגר בתחום שטח ציבורי פתוח, במיכל זעיר המשולב בחצר המבנה או שמא בחלל חפור בתת הקרקע בנפחים שונים ועוד.
  • מגוון אפשרויות היישום הרחב, בשילוב עם פוטנציאל ניהול נפחי נגר גדולים ואמינות ועמידות גבוהים במיוחד, עושים את מאגר הוויסות לאמצעי אטרקטיבי לשילוב בתכנית.
  • מאגר ויסות גדול דיו הממוקם נכון, יכול להוות פתרון לבעיות הצפה של שכונה שלמה, וגם להיות יעיל ברמת הבניין הבודד. התפעול והתחזוקה של המאגר פשוטים וזולים יחסית.

חסרונות

כאשר מדובר באמצעי הנדסי חפור בתת הקרקע, נדרש שטח זמין במיקום מתאים, ועלות ההקמה יכולה להיות גבוהה יחסית לאמצעי ניהול נגר אחרים. מכיוון שמאגר על קרקעי, עלול לתפוס שטח גדול, ניתן לצמצם חסרון זה ע"י עירוב שימושים ושילוב חכם בפיתוח, אך בכל זאת מדובר במגבלה

 

מאגר תת-קרקעי לוויסות נגר מתחת לפארק Joan Miró בנפח של 54,000 מ"ק, ברצלונה, ספרד

מאגר ויסות תת-קרקעי בין קומת המרתף ומפלס הרחוב

אוגר תת-קרקעי קטלוגי

דילוג לתוכן