הסבר כללי

מאגרי צד הם גופי מים בעלי נפח משמעותי, המתמלאים על-ידי הפניה של זרימות שיטפוניות מאפיק הנחל. הזנת המאגרים מפחיתה את נפח המים שעובר באפיק הנחל באירועי קיצון ובכך מקטינה את ספיקות השיא במורד. איגום המים עשוי לשמש ישירות לחקלאות, או להעשרת מי התהום, וכן, ליצירת ערכים נופיים ובתי גידול לחים בסביבת המאגר והתעלות המזינות אותו. האוגר האפקטיבי המסייע בוויסות הספיקות בנחל תלוי בשטח המאגר והפרש הגובה בין מפלס המים בתחילת אירוע הגשם ובין המפלס המקסימלי. עם מילוי המאגר, עומק המים וקצב החלחול של הקרקעית יקבעו את משך מופע המים. במידת הצורך, ניתן לחפור תעלת ניקוז החסומה בסכר שתאפשר לרוקן את המים אל הנחל שבמורד בתום האירוע, על מנת לפנות נפח אגירה לקראת אירוע הגשם הבא.

שילוב בתכנית

לצורך שילוב מאגרי צד בתכנית, יש למפות  את מרחב הנחל לטובת זיהוי שטחים המתאימים לאיגום או השהייה זמנית של מים באירועים שיטפוניים, דוגמת מחצבות, פארקים, שטחים חקלאיים ושטחים פתוחים נוספים שיפורטו בדוגמאות המשך. שטח וחתך המאגר ונפח האגירה הרצוי, ייקבעו בהתאם לחישוב נפחי הגאויות.

המגלש ותעלת ההטיה למאגר יתוכננו בהתאם למפלסי הזרימה בנחל בספיקות התכן הנדרשות, תוך התייחסות לפונקציית המטרה. תיתכנה למשל, דרישות להשארת זרימת בסיס במורד לשם קיום זרימות סביבתיות. שיקול נוסף הוא נפח האגירה הזמין ביחס לנפחי הגאויות הצפויים. ככל שהנפח הזמין קטן מידי, ניתן יהיה לתכנן את ההטיה כך שתתפוס רק את שיא הזרימה, על מנת שלא לבזבז נפח בספיקות נמוכות. אפשר ויהיו גם מגבלות מקומיות כגון אזורים עליהם יש לשמור מהצפה בהסתברויות שונות,  (למשל, אזור פעיל מול אזור לא פעיל במחצבה). כל התערבות במשטרי הזרימה של הנחל תיעשה תוך בחינת השינויים הצפויים ברצועת ההשפעה של הנחל ושמירה על בתי הגידול הטבעיים שבה.

תכנון בתי הגידול והשימושים הרצויים במאגר יתחשב בהידרו-פריודה (משך האיגום או ההשהיה של המים במהלך עונות השנה) ובשינויים ותקופות חזרה רב-שנתיים. הסטת מים מאפיק הנחל תתמקד בוויסות אירועי שיא ותמנע מפגיעה בזרימת הבסיס. כל התערבות במשטרי הזרימה של הנחל תיעשה תוך בחינת השינויים הצפויים ברצועת ההשפעה של הנחל ושמירה על בתי הגידול הטבעיים שבה.

יתרונות

• המאגר הפתוח וסביבתו תומכים ומעודדים יצירת ערכים נופיים ואקולוגיים במרחב, בדגש על תעלות ההזנה והניקוז המשמשים כמסדרון הידרולוגי ואקולוגי וכמסלולי טיול במרחב הנחל. מופע המים המשתנה לאורך השנה והמערכת האקולוגית של בית גידול לח מעשירים את הסביבה הטבעית של המאגר וכן את חווית הנופש והפנאי בשטחים אלו.
• מאגרי צד נוטים להתמלא בפחות סחף ועל כן דורשים תחזוקה נמוכה יותר בהשוואה למאגרים בערוץ הנחל.

דוגמאות לממשקים של מאגרי צד

חפירת מאגר חדש

חפירת מאגר מאפשרת לבחור את מיקום המאגר, סוג הקרקעית (לאפשר חלחול או אגירה), נפח המאגר ותכנון החתכים הרצויים.

בריכות חורף בתחום מחלף תל קשיש, כביש 6, ניקוז שטחי המחלף ויצירת ערך אקולוגי.

מאגר מחצבה

מחצבות רבות נחפרו בערוצי נחלים או בקרבתם, ובתום תקופת פעילות האתר, ניתן להשתמש בבורות החציבה כמאגרים להשהיה וחלחול. השימוש במחצבה לטובת מאגרי מים צריך לכלול פעולות שיקום וייצוב על מנת להימנע מקריסת מדרונות וזיהום מי תהום.

מחצבת פולג ששוקמה כאגם בעל מאפיינים טבעיים. תכנון: ברוידא-מעוז. צילום: מדבא מדידות והנדסה בע״מ

הצפת התוואי ההיסטורי הטבעי

נחלים וערוצי זרימה רבים הוסדרו בתעלות עמוקות וישרות. ככלל, תנועת המים בערוץ תשאף לחזור לצורתה הטבעית. במקרים רבים תוואי הזרימה הטבעיים עדיין נוכחים בשטח, ועל ידי הסרת חסמים בנקודות החיבור עם תעלת הנחל, ניתן לשלבם חזרה לתוואי הנחל הטבעי. ככל שלא התבצעה הפרה משמעותית, התוואי ההיסטורי יהיה נמוך ביחס לשטח ויכול לשמש כמאגר לינארי זמין.

תעלות הגנה

תעלות המוליכות את עודפי-המים (Overflow) מהאזור המוצף למורד הערוץ הראשי. התעלות חוצצות בין השטח המוצף למרחבים הסובבים אותו, ומגינות עליהם במצב של עלייה קיצונית במפלס המים. תכנון מאפיינים טבעיים לתעלה (תוואי, חתך וכיסוי קרקעית וגדות), יאפשר יצירה של בית גידול חדש, התומך בתפקוד המערכת האקולוגית של מרחב הנחל. עם זאת, נדרשת התחשבות בצורך ההידרולוגי של הולכה יעילה של המים למורד גם באירועי קיצון.