ניהול הנגר העירוני בישראל
חיפוש לפי עולמות תוכן
ניהול נגר עילי
שטח עירוני
שטח פתוח וחקלאי
צמצום נזקי הצפה
איגום
מאגר ויסות והשהיה
שיקום נחלים
הסדרת תשתיות
מקור ואיכות המים
שיקום אקו-הידרולוגי

אודות

הכירו את המדיניות החדשה לניהול נגר עירוני של מנהל התכנון

רקע

מסמך המדיניות לניהול נגר עירוני, מקודם ע"י אגף בכיר לתכנון ארצי במינהל התכנון, לנוכח עיכוב בקידום תכנון ובניה של עשרות אלפי יח"ד באזורי הביקוש עקב בעיות ניקוז, בנוסף לריבוי הצפות ונזקים בשטחים עירוניים בנויים. נזקי ההצפות השכיחים יותר הם פגיעות ברכוש, בתשתיות ובפעילות העירונית השוטפת, ולכשעצמם, מוערכים במאות מיליונים עד מליארדי שקלים. נזקי ההצפות שחוותה ישראל בשנים האחרונות הביאו גם לפגיעות בנפש.

סוגיית ההצפות בשטחים המבונים במדינת ישראל צפויה להקצין מדי שנה, הן בשל תוספת הבינוי הצפויה בשטחי המדינה, שתפחית את השטחים הפתוחים המחלחלים והן בשל שינויי האקלים המשנים את משטר הגשמים.

הפתרון לבעיה הוא ניהול הנגר. ניהול הנגר נמצא בעשור האחרון במוקד העשייה בעולם התכנון המערבי ובמחקר האקדמי. משמעות ניהול נגר היא איסוף ושימוש במי הנגר כמה שיותר קרוב למקור היווצרותם, זאת ע"י שימוש ושילוב בין מגוון כלים נופיים והנדסיים להולכה, השהייה, איגום, חלחול והחדרה – על מנת לצמצם למינימום את הוצאת הנגר מחוץ לשטח התכנית.

צוות עריכת המסמך כולל אנשי מקצוע מתחום התכנון, ההידרולוגיה, הכלכלה ואדריכלות הנוף. הליך עריכת המסמך כלל מתחילתו שיתוף פעולה רחב עם מחוזות מנהל התכנון, משרדי ממשלה, גופים מקצועיים, השלטון המקומי, אקדמיה ובעלי מקצוע שונים מתחומי התכנון, ההידרולוגיה והניקוז, הנוף, הקרקע, הסביבה ועוד.
במסגרת העבודה התקיימו ישיבות עבודה וכן מפגשים רחבים עם בעלי העניין השונים בהם הוצגה התקדמות העבודה, והתקבלו הערות ורעיונות שונים.

כזרוע סטטוטורית של המדיניות, קודם תיקון 8 לפרק המים בתמ"א 1, שעיקרו עדכון הסעיף העוסק בניהול וניצול מיטבי של הנגר, בנוסף לעדכון נספח ב' 4 (הנחיות להכנת מסמך ניהול נגר וניקוז לתכניות)
מסמך זה אף מהווה מהלך משלים לתמ"א 47 המקודמת במינהל התכנון העוסקת במתן פתרונות לניהול סיכוני שיטפונות ובאמצעים לניהול נגר בראיה אגנית, מתכללת וצופת פני העתיד.

מסמך המדינות  נדון במועצה הארצית ב-06.04.2021. המועצה ברכה על המהלך, והחליטה לאמץ את מסמך.

בספטמבר 2023 שינוי 8 לתמ"א 1 אושר ע"י הממשלה.

הפרק הכלכלי

הפרק מציג אומדן לנזקי שיטפונות שנתיים ממוצעים בישראל על בסיס אקסטרפולציה מנתוני חברות הביטוח. התוצאות מראות כי  מבחינת היקף הנזקים מאירועי הצפות, ניתן לומר כי הנזקים מאירוע קיצוני (1 ל-100 שנה) שהתרחש לפני שלושה עשורים, דומים לנזקים הממוצעים באירועים בשנים האחרונות.

כן מוצגת סקירת עבודות ומחקרים מישראל ומהעולם המשוות פתרונות ניהול נגר משולב ניקוז, לניקוז ותיעול סטנדרטי, ומציג פוטנציאל לחסכון, הן בהשקעה והן בתפעול באמצעות שילוב של אמצעי ניהול נגר יחד עם תיעול מותאם.

עוד במסגרת הפרק בוצע ניתוח של חמש תכניות להתחדשות עירונית בהם הוטמעה מדיניות ניהול הנגר החדשה במסגרת התכנון, זאת במטרה לאמוד את היעילות הכלכלית של אמצעי ניהול הנגר, כמו גם את השפעתם על מחירי דירות. הניתוח מצא כי ההשפעה הצפויה על עלות הבנייה נמוכה מ-0.5%, והממוצע עומד על 0.3% תוספת לעלות הקמת בניית יחידת דיור. סוגי הפתרונות שיושמו השפיעו על העלות, כאשר במתחמים בהם ניתן היה להתבסס על אמצעים "טבעיים" יותר ופחות הנדסיים (כגון: הנמכת קרקע), התוספת לעלויות ההקמה הייתה קטנה יותר.  גם בניתוח של העלות ביחס לנפח מים  ("₪ לקוב מים פיזי במתקן") נמצא כי האמצעים המבוססים על שטחים פתוחים/ גינון מונמך, הם היעילים ביותר. במטרה לסייע בהליך בחירת אמצעי ניהול נגר בתכנית, מוצעת בפרק גם טבלה המתייחסת לעלויות הקמה של אמצעי ניהול נגר שונים לפי עלות לקוב מים, וכן לעלויות התחזוקה לאמצעים אלה ולתועלות הצפויות מהם.

לבסוף, הפרק מתייחס להיבטי מימון במרחב הציבורי, תוך הצעת השימוש בהיטל הניקוז והתאמתו לצרכי ומאפייני אמצעי ניהול נגר.

תכנית ההטמעה

מיד עם אימוץ המסמך על ידי המועצה הארצית לתכנון ובנייה, חברו מנהל התכנון, משרד החקלאות ופיתוח הכפר ואגמא, המרכז לאגני היקוות ונחלים, למהלך משותף לביצוע הטמעה יעילה של המדיניות בקרב כלל קהלי היעד הרלוונטים, ממוסדות התכנון ועד אנשי התפעול והתחזוקה.
תכנית ההטמעה כוללת מגוון פעולות כגון הקמת אתר זה, ימי עיון וסדנאות יישומיות בהתאמה לקהלי היעד השונים, וובינרים, סיורים ותכנית מדידה והערכה אשר תסייע לצוות למדוד את יעילות פעולות ההטמעה ולהשתפר תוך כדי תנועה. ניתן להתעדכן באירועים מקצועיים באתר של אגמא agma.org.il

צוות העבודה:

רחלי קולסקי – מנהלת אגף מים, קרקע ומוסדות ציבור לאומיים, מנהל התכנון

פיאנה קרנץ – אגף מים, קרקע ומוסדות ציבור לאומיים, מנהל התכנון

עידית בן בסט – מתכננת ערים, יועצת למנהל התכנון

ירון גלר – הידרולוג, 'ירון גלר הנדסה וניהול משאב מים בע"מ"

גלעד ספיר – הידרולוג, חברת MED DHV

טלי וקסלר – אדריכלית נוף, 'נחלת הכלל'

מיכל גרוסמן – כלכלנית, חברת AVIV AMCG

עו"ד ליטל הילמן – יועצת משפטית, יועמת משפטית מנהל התכנון

אורי גת, מנהל התכנון

ד"ר בן בלק, עמית ממשק, מנהל התכנון

קרדיט צילום ועריכה מקצועית: ד"ר יעל גרוונלד

** התוכן באתר מבוסס על מסמך הטיוטא של המדיניות לניהול נגר עירוני מאוגוסט 2021. התוכן מתעדכן בהתאם לעדכון מסמכי הטיוטא**

לחצו להורדת מסמך המדיניות המלא
דילוג לתוכן